עו"ד גירושין

משמורת ילדים


בכל הקשור לקטינים העקרון שמנחה את בית המשפט הוא עקרון טובת הילד. כך גם בכל הקשור במשמורת הקטינים.

חזקת הגיל הרך
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי קיימת חזקה (מעין הנחה), שטובתם של קטינים עד גיל 6 היא כי יהיו עם אימם. חזקה זו נקראת "חזקת הגיל הרך".
אולם כפי שציינו המדובר ב"חזקה" ולא בכלל, ולכן בנסיבות מסוימות ניתן לקבוע כי העדיפות היא כי הקטינים יגדלו עם אביהם. יחד עם זאת חשוב לציין, בית המשפט לא יגיע למסקנה זו, אלא לאחר שקיבל תסקיר מפקידת הסעד אשר קיבלה סמכות מבית המשפט לטפל במשפחה, עדויות מומחים, לרבות פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. בנוסף ייתכן שההורים יעברו "בדיקה למסוגלות הורית", בדיקה זו מטרתה לבדוק איזה הורה יכול לגדל את הילד בצורה יותר טובה.
רצון הילד
במקרים רבים ההורה טוען כי הילד רוצה לעבור אליו ולכן יש להתחשב ברצון הילד.
בתי המשפט נוטים להתחשב ברצון הילד, אבל המשקל שיינתן לרצון הילד, יהיה תלוי במספר קריטריונים;
גילו של הילד – כידוע קטין, הינו ילד עד גיל 18, אולם ברור שיש הבדל בין רצונו של ילד בן 6 לבין רצונו של ילד בן 15 או 16. ככל שהילד גדול יותר כך ייטה בית המשפט לתת משקל רב יותר לרצונו ולהיפך.
בגרותו הנפשית של הילד – בית המשפט יבדוק כי המדובר בילד אשר בגרותו הנפשית תואמת את גילו.
השפעה חיצונית – בית המשפט יבדוק האם רצונו של הילד הינו רצון כנה ועצמאי, או שמא הילד הושפע  על ידי אחד ההורים או כל גורם חיצוני אחר.

בית המשפט יכול לשמוע את דעתו של הילד על ידי קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לסדרי דין אשר מונה לטפל במשפחה, לקיים דיון בדלתיים סגורות, לעיתים אף להיפגש עם הקטין / ים ביחידות (בליווי עובד סוציאלי).

משמורת הקטינים - סמכות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני
משמורת הקטינים היא משהו שלעולם נשאר פתוח, כלומר גם אם בית המשפט נתן פסק דין כי הקטינים יהיו אצל הורה זה או אחר, וגם אם ההורים הסכימו ביניהם היכן יהיו הקטינים והסכם זה אושר על ידי בית המשפט, תמיד יכול בית המשפט, לבקשת אחד הצדדים לדון בנושא המשמרת פעם נוספת.
כפי שציינו העקרון שמנחה את בית המשפט הוא טובת הקטין, ולכן אם טובת הקטין השתנתה וכעת טובתו מחייבת כי הוא יעבור לגור עם ההורה השני, אזי בית משפט עשוי לקבוע כי הקטין יעבור למשמורת ההורה השני.
יצויין כי גם לבית הדין הרבני סמכות לדון במשמורת הקטינים, וזאת במידה ואחד הצדדים הגיש תביעת גירושין. עם הגשת תביעת הגירושין, ניתנת לבית הדין הרבני סמכות אוטומטית לדון במשמורת הקטינים, היות והמדובר על נושא אשר מעצם טיבו וטבעו כרוך בגירושין.

משמורת משותפת
בשנים האחרונות הפכה המשמורת המשותפת לדבר יותר מקובל במחוזותנו, כאשר עד לפני מספר שנים בתי המשפט ובתי הדין לא הכירו כלל במושג זה.
משמורת משותפת בד"כ מתבטאת במצב שבו שני ההורים מחזיקים בילדים כמעט את אותו פרק זמן, כך שהילדים ישהו עם אימם מחצית מהזמן ועם אביהם מחצית מהזמן.
בעיקרון משמורת משותפת מצריכה שיתוף פעולה ברמה גבוהה משני ההורים, לכן צריך כי תהיה להם גם תקשורת טובה, ובפועל צריך לוודא כי ההורים שמים את שאר המחלוקות שקיימות ביניהם בצד, וממשיכים לגדל את הילדים כיחידה אחת. יתרה מכן, על ההורים לגור בסמיכות זה לזה.
יחד עם זאת לאחרונה רוככו התנאים לקבלת משמורת משותפת, כך שגם במקרים בהם אין תקשורת אופטימלית בין ההורים, תיקבע משמורת משותפת והיום ישנם תיקים רבים בהם נפסק כי תהיה משמורת משותפת לשני ההורים.
בשולי הדברים יצוין כי משמורת משותפת משפיעה גם על חיוב דמי המזונות שישלם האב, אשר לעיתים עשויים להיות מופחתים ב 25-30%.
לאחרונה פורסמה מסקנותיה של וועדת שניט, שקבעה כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך, ולחלק את זמני האחריות ההורים בין שני ההורים באופן שישרת הכי טוב את טובת הילדים, בין אם מדובר בהסדר ראיה רחבים או מצומצמים.
ואולם מסקנותיה של וועדת שניט טרם קיבלו תוקף בחקיקה.

 


עו"ד הילה צאירי מנהלת מחלקת דיני משפחה, גדעון פישר ושות', מגדלי עזריאלי, מגדל משולש קומה 39,
טלפון 03-6913999.
לקבלת שאלון לפני פגישת יעוץ לגירושין אנא מלא את הפרטים